<h1>הרוקח סימן קס"ד</h1>
<h2>דף פז:</h2>
בפרק כיצד משתתפין (דף פ"ד) ב' גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו. בתוספתא אין מושיבין ב' וג' גזוזטראות זו למעלה מזו התחתונית של אחד והאמצעית של אחד לא ישלשל מן התחתונה לעליונה דרך האמצעית שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות אבל משלשל מתחתונה לעליונה שלא דרך אמצעית.
<h2>דף פח:</h2>
חצר שהיא פתוחה, פחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה בין מבפנים בין מבחוץ אלא שמבחוץ צריך לקמור ובפנים אין צריך לקמור ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת. עוקה פי' גומא כמו בפ"ו דמקוואות עוקת המערה. מסקנא דהלכה ביב שמוציא מים וסגור ד' אמות לצד רשות הרבים אעפ"י שכולו מגולה שופכים לתוכו מים בשבת אריך וקטין אפי' ד' על ב' או על א' וביב שנעשה באבנים ברצופה מותר כשמכוסה וטוב לעשות בחפירת קרקע ולכסותו בנתר דתיימי מיא מלעשות צינור שיקלח מיד דכל היכא דלא מיכוין אפי' לא נפקי לברא שרי אפי' כור או כוריים שופך והוא הדין מחצר לכרמלית וחצר ח' על ד' או ד' על ב' שופכים מים לתוכו בלא עוקה פחות מד' אסור. והלכה אפי' כור אפי' כוריים יש ליתן בבית סאתים בימות הגשמים ושופך ושונה אפי' כוריים אבל בימות החמה אין נותנין לתוכה אלא סאתים מים הם מ"ח לוגין והם רפ"ח בצים וכן מותר לשפוך מים בצינור ההולך מרשות לרשות בלא עירוב. צינורות קטנות שבחומה המוציאות מים אסור לשפוך בהן מים. וקיימא לן בכתובות בפ' אעפ"י (ס' ע"א) כנחום איש גליא צינור שעלו בו קשקשים ממעכו ברגלו בצנעה בשבת.
